על האמן

פטר גלוזברג נולד וגדל בעיר קטנה, בנדריי שבמולדביה. את השכלתו רכש באקדמיה לאמנות בחרקוב. בהמשך לימד אמנות במכללה לחינוך בקישינב. בשנת 1991 עלה ארצה עם משפחתו והתגורר בקיבוץ שבגליל. הארץ החדשה והטבע היו שונים מאוד מהנוף שהכיר. השמש הזוהרת, אור הצללים המשתקפים, רטט הצבעים והאוויר החם הביאו אותו לשקול שוב מחדש את סגנונו האמנותי.
בשנת 1992 התקיימה תערוכתו הראשונה של גלוזברג בישראל. הוא ביסס היכרותו עם חיי האמנות והאמנים בסביבתו החדשה. החל משנת 1993 החל להשתתף בתערוכות של אמנים עולים בתל אביב ועד מהרה קיים את תערוכת היחיד הראשונה שלו בתל אביב. באותה תקופה הוזמן להשתתפות בתערוכת פלאנאייר בינלאומית בה לקחו חלק, אמנים מכל מרחבי העולם. עם אותה קבוצת אמנים נסע ועבד במשך תקופה באמריקה, נורבגיה, צרפת, גרמניה ורוסיה.
“בפנייה לליבם של הצופים, גלוזברג הפך לאחד האמנים הלא רבים אשר החזירו את המסורת של הציור האימפרסיוניסטי, במקום שבו היא לא הייתה מפותחת דייה. רוב המקומות והנופים שצייר, צוירו לראשונה ובכך זכו לקבל משמעות חדשה והכרה באומנות . את עבודותיו ניתן לכנות ‘כאימפרסיוניזם ישראלי’, שכן, האמן ביצירותיו מעניק חשיבות עליונה לרגעים החולפים שביומיום ולא למעשיו והישגיו של האדם. גלוזברג קיבל הכרה ממבקרים ומאוצרי התערוכות בערים השונות בישראל. בשנת 2009, זכה בפרס יעקב פיכמן”. (א. אפשטיין).